בשנת 1984 הציג הקריפטוגרף, מומחה ההצפנה, גוסטבוס סימונס, את בעיית האסירים בבית הסוהר. שני שותפים לפשע נעצרו ונשלחו לבית הסוהר, כאשר כל אחד מהם נמצא בתא אחר בכלא. שני האסירים רוצים לתכנן את בריחתם מהכלא ולשם כך הם צריכים למצוא דרך לתקשר אחד עם השני בהסתר. הסוהר מסכים להעביר דרכו הודעות בין שני האסירים, בתנאי שיהיו בעלות תוכן תמים בלבד.
על פניו, הדרך הטובה והבטוחה ביותר להעביר מידע מבלי שגורם שלישי יוכל להבין את תוכן ההודעות היא על ידי הצפנה, אולם במקרה של שני האסירים ההודעה לא תעבור את מבחן התמימות שהגדיר הסוהר. עליהם למצוא דרך להעביר הודעות ביניהם כך שההודעות ייראו תמימות לחלוטין ולא יפלילו אותם, אך בפועל ההודעות יכילו את תוכנית הבריחה.
בעוד ההצפנה מוגדרת כתהליך מתמטי, את הסתרת המידע, סטגנוגרפיה, ניתן להגדיר כשילוב בין מדע לאומנות. לעתים, דווקא המרכיב המשמעותי בפיתוח שיטת הסתרה מוצלחת הוא האומנותי ולא המדעי. סטגנוגרפיה, ביוונית כתיבה חבויה, הינה אומנות עתיקה למדי שהחלה לפני אלפי שנים ונמשכת עד ימינו. הסטגנוגרפיה משלבת בתוכה יצירתיות, תעוזה ומעוף ולא בכדי רבות מהשיטות המוצלחות ביותר להסתרת מידע הומצאו על ידי אנשי רוח, אנשי צבא, פילוסופים, אומנים וכמובן גם מדענים. האתגר המרכזי בפיתוח שיטות לסטגנוגרפיה הוא העמידה במבחן התמימות גם תחת בדיקה קפדנית ומעמיקה.
בהרצאה זו אציג מגוון שיטות להעברה מוסתרת של מסרים דרך סיפורים אנושיים מתקופות שונות בהיסטוריה. אספר על מסרים חשאיים שהגיעו לשבויים בעומק הג׳ונגלים בקולומביה, על שבוי אמריקאי במלחמת וייטנאם שהצליח להעביר בחשאי הודעת מצוקה, על תקיפות סייבר מתוחכמות המעבירות מסרים חשאיים דרך רשתות חברתיות ועל אלי כהן, המרגל שלנו בדמשק.
לתיאום הרצאות ומידע נוסף ניתן לפנות דרך המייל